קצין שקרא כנמען חלופי דוא"ל שיועד למפקדו הורד לדרגת טוראי

לאחר שוידאנו כי הנאשם, קמ"א מיל' גבי לי, מבין את משמעות הדבר, התרנו בידיו לחזור בו מכפירתו במיוחס לו בכתב האישום המקורי. בהסתמך על הודאתו במיוחס לו בכתב אישום מתוקן ב', ולפי מסמך הפרטים הנוספים, מוצג ת/60, אנו מרשיעים אותו בביצוע עבירה של:

התנהגות שאינה הולמת, לפי סעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו- 1955.

ניתנה והודעה היום, 11/05/2008, בפומבי ובמעמד הצדדים.

____(_-_)______            ____(_-_)____               ____(_-_)____

אב"ד                            שופטת                              שופט

גזר - דין

הנאשם, קמ"א גבי לי, התנהג באופן שאינו הולם את דרגתו ועמדתו בצבא, ועל כך נותן הוא את הדין היום. מעשיו ומחדליו מצויים לפי אופיים בתחום הרגיש של פגיעה בפרטיות והאזנת סתר. תוצאתם הייתה הימצאות תכתובות דואר, שמוענו למפקד יחידתו, על מחשב צבאי שהיה בשימושו של הנאשם, ביניהן אף כאלה שסיווגן הביטחוני חרג מאפשרויות ההגנה שבמחשב.

לכתחילה, יוחסו לנאשם עבירות חמורות. כפירתו הביאה לניהול דיוני הוכחות, העדת עדים והגשת ראיות. לקראת סיום פרשת התביעה העריכו הצדדים את מצב הראיות, התרשמו מחולשתן, באו בדברים, ולאחר הליכי "גישור" שנתקיימו לפני שופטת נכבדה, נמלכו והציגו לפנינו כתב אישום מתוקן. התרנו לנאשם לחזור בו מכפירתו באשמות המקוריות, והרשענו אותו בעבירה שיוחסה לו עתה.

מדובר בפרשה נושנה למדי, במושגי המשפט הצבאי, הקרבה לסיום היבטיה הפליליים.

כתב האישום המתוקן ("ב") ומסמך הפרטים הנוספים (מוצג ת/60), מעלים כי בין המועדים 14/9/05 עד 23/11/05 הוגדר הנאשם, בדרך לא ידועה, כ"נמען חלופי" לתיבת הדואר האלקטרוני של מפקד היחידה בה שירת, אל"ם דב. כפועל יוצא מכך, התקבלו באותה תקופה במחשבו, באופן שוטף, עותקי כל תכתובות הדואר האלקטרוני שהגיעו למפקד. מדובר באלפי פריטי דואר, לרבות הודעות שינוי ביומנו של המפקד, אשר כולם, "הועתקו" בתוך "שרת הדואר" ומצאו דרכם במקביל ובו זמנית לתוך תיבת הדואר של הנאשם. מבלי שיועד לשמש צד לתכתובות אלה, ללא אישור או ידיעת מי מהצדדים ל"שיחות", פתח הנאשם לקריאה הודעות, את מקצתן אף שמר בספריה במחשבו.

חיפוש שנערך בכונן הקשיח של המחשב הביא למציאת כ-50 הודעות. בתכולתן, נמצאו, בין היתר, מידע מבצעי אודות פריסת אמצעים טכנולוגיים, פרטי אתרי תקשורת ונתונים, אשר אילו נחשפו לעיני אויב, עלול היה להיגרם נזק בטחוני. כל זאת, בהיותו של המחשב ברמת אבטחה שלא הלמה את המידע (לא מאובטח, לא מוקשח).

את הפגיעה בפרטיות קשה יותר לאמוד ולחוש במדויק. ניתן רק לציין, כי אל"ם דב שימש כמפקדם של מאות אנשים והופקד על ענייניהם של רבים. בגדר המידע שהועבר לעיניו, ולא לאיש בלתו, נכלל מידע רגיש ומוצנע אודותם, כמו גם נושאים אישיים ורפואיים שלו עצמו.

החקירה החלה לאחר שנתקבל מסר אוטומטי אצל שולח, לפיו נמחקה הודעה מבלי שנקראה, על ידי הנאשם, הודעה שיועדה למפקדו בלבד. השולח, ראש לשכת מפקד לוט"ם, תמה על פשר התנהלותו לכאורה של המפקד, פנה ושאל, דבר שהביא לבסוף לחשיפת המעללים. בעת החקירה, לא שיתף הנאשם פעולה עם חוקריו, נמנע מלהגיב לשאלות, ורוב הזמן הניח את ראשו על השולחן ולא אמר דבר. בחלוף כשנה ומחצה, הוגש נגדו כתב אישום.

הנאשם התגייס לשירות הצבאי בשנת 2002, בתום לימודי הנדסת מחשבים במסגרת העתודה האקדמאית. בעקבות האירועים נשוא כתב האישום הושעה מתפקידו, ביום 17/08/2006, וכשנה מאוחר יותר פוטר בגינם משירות סדיר בצה"ל.

צעדים פיקודיים אלה התחייבו מחומרת התנהגותו של הנאשם. לצידם, יש לגזור עונש שיהלום את מידת החומרה והאשם, בנסיבותיו של הנאשם.

באי כוח הצדדים הציגו בפנינו הסדר טיעון, אשר איזן, לטעמם, בין כלל ההיבטים. ההסדר כולל מאסר בפועל בדרך של עבודה צבאית, למשך עשרים וחמישה ימים, מאסר מותנה, קנס בסך 6,000 ש"ח והורדה לדרגת טוראי. בנוסף, עתרו הצדדים לרכיב של פיצויים בגובה 2,000 ש"ח.

התנהגותו של הנאשם חמורה וראויה לגינוי. קצין משכיל בתפקיד אחראי, חטא ופגע במשך זמן, פגיעה כפולה, הן בפרטיות מפקדו שלו, קצין בכיר וראש מחלקה, והן בפרטיות בני שיחו לאינספור תכתובות. למעלה מחודשיים איפשר הנאשם את קיומה של מעין האזנת סתר, של הסטת תכתובת לא לו לעבר המחשב שבשימושו, התנהלות שלא פסקה אלא כשהתגלתה באקראי, מבלי שתרם לכך בעצמו, ללא כל צעד מצידו לתקן את המעוות.

במציאות של מערכת תקשורת מתקדמת, בעידן המערכות הממוכנות, אין די בפעולות מניעה טכנולוגיות כדי להשיג את בטחון המידע הנדרש וכדי להביא לשמירת פרטיותו של אדם בארגון. חשיבות יתרה ומשנה תוקף מקבלים הדברים במערכת צבאית על מאפייניה הייחודיים. את חומת המגן יש לבנות אף מלבנים של חינוך והקניית כללי תרבות והתנהגות  ראויה. בכדי להשיגם, מתחייבת, לעתים, יצירת הרתעה בקרב הגורם האנושי בארגון, מפני התנהגות פוגעת ויוצרת סיכונים. ענישה הולמת עשויה להוות מרכיב חיוני להשגת ההרתעה ולהעברת מסר בדבר הפסול שבהתנהגות.

הענישה שהוצעה לנו אינה מן החמורות. הסכמת באי כוח הצדדים לא הושגה מבלי ששוקללו, כך צוין לפנינו, עניין הקשיים הראייתיים, השיהוי בהגשת כתב האישום והזמן שחלף מאז העבירה. הנאשם הורשע, כך חזר והדגיש סנגורו המלומד, בכתב אישום אשר מידת חומרתו פחותה בפער בן דרגות רבות של חומרה מזו שליוותה את האשמות המקוריות.